חשיבותן של בלוטות הרוק
לרוק תפקידים רבים: פירוק ועיכול מזון, הגנה חיסונית על חלל הפה,שמירה על בריאות השיניים ודיבור ובליעה תקינים. אדם בריא מפריש 1-1.5 ליטר של רוק ביממה. הרוק מיוצר בעיקר בשש בלוטות גדולות: הפרוטיס הנמצאות קדמית לאזניים, התת לסתיות והתת לשוניות.
כ-2% מהאוכלוסייה סובלים ממחלות כרוניות של בלוטות הרוק. התופעה המדווחת השכיחה ביותר הינה אבנים בבלוטות הרוק. תופעה זו מופיעה בכ1% מהאוכלוסייה והיא שכיחה בעיקר בגילי 40-50. האבנים נוצרות מהצטברות חלבונים, מינרלים וחיידקים בתוך צינוריות הרוק. הסיבה להיווצרותן לא ברורה: לא ידוע על נטייה גנטית או על קשר להרגלי חיים כלשהם. התפתחות האבן היא אטית מאוד (כ-1 מ"מ בשנה), אך כאשר היא מספיק גדולה, האבן חוסמת את צינורית הרוק ולא מאפשרת הפרשת רוק תקינה מן הבלוטות.
אלו מחלות כרוניות עלולות להופיע בבלוטת הרוק?
- חסימה של צינורית הרוק תוביל לנפיחות בבלוטת הרוק, שתתבטא בנפיחות בצדי הפנים או בצוואר העליון, לרוב בסמוך לשעת הארוחה. בזמן האוכל בלוטות הרוק מתכוננות להפריש כמות גדולה יותר של רוק, אך כאשר אחת הצינוריות חסומה, הרוק לא יופרש אלא יצטבר בבלוטה ויגרום לנפיחות ולכאב. הרוק המצטבר גורם להתרבות חיידקים, זיהומים חוזרים, כאבים והפרשה מוגלתית.
חסימה יכולה להיגרם מאבן בצינורית, או מעיוות במבנה צינורית הרוק. חסימה שהוזנחה ולא טופלה, עלולה לגרום לזיהום קשה בבלוטה, שעשוי להתפשט אל רקמות הצוואר העמוקות ואל דרכי הנשימה ולסכן חיים.
- דלקת כרונית בבלוטות הרוק ללא אבן עלולה להופיע כחלק ממחלות אוטואימוניות, לאחר טיפולי קרינה לראש ולצוואר או לאחר טיפולים ביוד רדיואקטיבי (המשמש לטיפול בגידולי בלוטת המגן)
- דלקת חוזרת בגיל הילדות מסיבה שאינה ידועה
במקרים של דלקת כרונית יסבול הילד/ה או הנער/ה מנפיחות וכאב חוזרים בבלוטות, לעתים עם חום גבוה. דלקת שלא תטופל נכון עלולה לגרום להרס הדרגתי של רקמת הבלוטות ושל הצינוריות, וכתוצאה מכך עלולים להופיע זיהומים חוזרים בבלוטות, הצטלקויות בצינוריות ונפיחות מתמדת הגורמת לעיוות אסתטי.
מתי כדאי לפנות למומחה לבלוטות הרוק?
- כאשר קיימת תופעה של נפיחות חוזרת בפנים או בצוואר.
- אם הנפיחות סמוכה לשעת האוכל, סבירות גבוהה שמדובר בבעיה בבלוטת הרוק. אך בעיה בבלוטת הרוק יכולה להופיע גם בלי קשר לאכילה.
- אם אובחנת כסובל מזיהום חריף באחת מבלוטות הרוק, או אם נמצאה אבן בבלוטת הרוק
- בילדים- נפיחות חוזרת בבלוטות הרוק הגדולות, רמת עמילאז גבוהה
- מוקוצלה/רנולה/ציסטות בחלל הפה
- לפני או אחרי טיפול ביוד רדיואקטיבי
- יובש פה "קדמי"- משני לשיוגרן או מחלות ראשוניות אחרות של בלוטות הרוק.
- אבן בבלוטת הרוק גם ללא סימפטומים
מהי אבן בבלוטת הרוק?
זוהי הצטברות של מלחים, חלבונים וחיידקים, הנובעת לרוב מזרימה לא תקינה של הרוק במערכת הניקוז של הבלוטה. אבן יכולה להיות "שקטה" שנים רבות, ואז יופיעו לפתע תסמינים של נפיחות בבלוטה בזמן האוכל, נפיחות קבועה בבלוטה, או זיהום בבלוטה או בצוואר.
כיצד מטפלים?
בשנים האחרונות ישנה התקדמות משמעותית בטכנולוגיות ההדמיה והמזעור, וניתן לטפל בהצלחה במרבית המחלות בשיטה אנדוסקופית.
כיצד הפעולה האנדוסקופית מתבצעת?
באמצעות אנדוסקופ עדין ביותר, המורכב מסיב אופטי דק ביותר, בקוטר 0.9 מ"מ, אשר בקצהו מותקנת מערכת המציגה תמונה בהגדלה של עד פי 20, בדומה למיקרוסקופ. עדינותו מאפשרת את החדרתו דרך חלל הפה, דרך התעלה הטבעית ועד לבלוטות הרוק. באמצעות האנדוסקופ ניתן לבצע פעולות שונות לטיפול בדלקות כרוניות, תיקון עיוותים צלקות וחסימות, שטיפת משקעי מלחים וחלבונים, שליפת אבנים ועוד. הםעולה האנדוסקופית אינה מותירה צלקת ואין בה סיכון לפגיעה בעצבי הפנים. אנדוסקופיה של בלוטות הרוק תיעשה בהרדמה מקומית או כללית, על פי צרכי המקרה.
מה היתרון הבולט של השיטה האנדוסקופית?
בעבר, מחלות כרוניות של בלוטות הרוק היו מטופלות בשיטה ניתוחית "פתוחה". בשיטה זו היו נותרות צלקות חיצוניות, והיה סיכון ממשי לפגיעה בעצבי הפנים.
היתרון שמעניקה השיטה האנדוסקופית במקרים המתאימים הוא עצום, בהשוואה לשיטה הישנה. הפעולה האנדוסקופית נעשית דרך חלל הפה, אינה מותירה צלקות, ויעילות השיטה לטיפול במחלות רבות גבוהה מאד. שיעור הסיבוכים בשיטה האנדוסקופית נמוך מאד.
מה לגבי סיכויי הישנות המחלה?
במקרים של הוצאת אבן ודלקות כרוניות אצל ילדים, סיכויי ההישנות לאחר הטיפול הם נמוכים מאוד. בדלקות כרוניות אצל מבוגרים, בשל מחלות אוטואימוניות, טיפולי קרינה, טיפולים ביוד רדיואקטיבי ועוד, יש צורך בחלק מהמקרים בפעולות אנדוסקופיות חוזרות.
דלקת חסימתית בבלוטות הרוק לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי
טיפול ביוד רדיואקטיבי ניתן לבעיות שונות של בלוטת המגן (בלוטת התריס). טיפול במינון של 100 מיליקירי ויותר עלול לפגוע בבלוטות הרוק. הפגיעה תתבטא בתחושות של כאב בצידי הפנים, נפיחות חוזרת בצידי הפנים, טעם מריר או מלוח בפה, אוכל הנדבק ללחיים מבפנים, ולעיתים בזיהומים חוזרים בבלוטות הרוק. הטיפול האנדוסקופי בבלוטות שנפגעו מיוד רדיואקטיבי הוכיח את יעילותו. מדובר בטיפול פשוט מאד, הנעשה לרוב בהרדמה מקומית בלבד. במהלך הטיפול נעשית שטיפה עמוקה של הבלוטה, פתיחת צלקות, שטיפת משקעים הגורמים לתגובת שרשרת דלקתית. בנוסף, נעשית שטיפה עמוקה עם חומר אנטי- דלקתי . ישנם מקרים, בהם יש מקום לשקול ביצוע טיפול טרם קבלת טיפול ביוד רדיואקטיבי ומומלץ להבדק במרפאת בלוטות הרוק עוד טרם קבלת הטיפול.
ריסוק אבני רוק חיצוני באמצעות גלי הלם
במקרים מסוימים של אבנים ודלקות בבלוטות הרוק, ניתן לשלב טיפול חיצוני בגלי הלם. הטיפול בריסוק אבני רוק נעשה במיטת הטיפולים במרפאה. הינו טיפול פשוט, קצר ולא מורגש, והמטופל משוחרר לביתו מיד לאחריו. חלק קטן מין האבנים יכול להתרסק ולהיפלט באמצעות טיפול זה, אך לרוב, משמש הריסוק כטיפול מקדים לפעולה אנדוסקופית או ניתוחית, על מנת להקטין ולנייד את האבן לאיזור שהגישה הניתוחית אליו טובה יותר. במקרים מתאימים, פעולת הריסוק עשויה להגדיל את סיכויי הצלחת הניתוח האנדוסקופי, ואף להקל ולקצר את הניתוח.
במקרים של דלקת ממושכת בבלוטת הרוק שגרמה להופעת משקעי סידן בבלוטה, מסייע הריסוק להקלת התסמינים החסימתיים, ולשמירה על תקופות שקט ארוכות יותר בין טיפולים אנדוסקופיים
גושים וגידולים בבלוטות הרוק
בלוטות הרוק הן בלוטות הפרשה, היושבות בצידי הפנים והצוואר. ישנן 6 בלוטות רוק גדולות ומאות בלוטות רוק קטנות בכל חלל הפה והלוע. הבלוטות מפרישות את הרוק דרך תעלות אל תוך חלל הפה.
לעיתים עלולים להופיע גושים בבלוטות הרוק. מרבית הגושים בבלוטות הרוק הם שפירים, אך כל גוש המופיע בבלוטת רוק דורש בירור-.
מומחה לעניין יבדוק את המטופל, ועל פי התרשמות קלינית, יבקש מהמטופל להשלים בדיקה זו או אחרת על מנת להגיע לאבחנה ולהציע טיפול מתאים. במרבית המקרים יבוצע אולטאסאונד של הבלוטה, ולעיתים תילקח דגימת מחט מין הגוש על מנת לאפיינו.
גושים בבלוטות הרוק יכולים להיות תהליך דלקתי או חסימתי ממוקם, או סוג של גידול. מרבית הגידולים בבלוטות הרוק הם גידולים שפירים
גידולים שפירים הם תהליכים של שגשוג תאים ממוקד, באופן שאינו תקין, אך אינו סרטני. הביעה בגידולים שפירים, היא נטייתם לגדול, ללחוץ על סביבתם, לחסום את הבלוטה ולהזדהם, וכן לחלק מהגידולים עלולה להיות נטייה , עם הזמן, לעבור התמרה לגידול ממאיר.
הגידול השפיר השכיח ביותר בבלוטת הרוק נקרא אדנומה פלאומורפית. 80 אחוז מהגושים בבלוטות הרוק הגדולה- הפרוטיס- יהיו אדנומה פלאומורפית .סוג זה של גידול יכול להופיע גם בבלוטות הרוק האחרות.
בדרך כלל מדובר על גוש נוקשה שמופיע באחת מבלוטות הרוק. אף על פי שמדובר בגידול שפיר לגמרי, לגידול זה יש נטיה לגדול בקצב איטי, ולאורך זמן רב- יש חשש מסוים שיהפוך לגידול משגשג יותר ואף לתהליך סרטני. על כן, טיפול הבחירה בסוג זה של גידול, הוא הוצאה של הגוש בשלמותו עם חלק מבלוטת הרוק.
גידולים שפירים אחרים עלולים להופיע במעשנים. לגידולים אלו יש נטייה להזדהם. גם כאן- טיפול הבחירה, לרוב, הוא הוצאה של הגוש בניתוח פתוח.
ניתוח לכריתת גוש מבלוטת הרוק הוא ניתוח עדין, שצריך להתבצע במיומנות רבה. בלוטות הרוק יושבות בסמוך לעצבי הפנים, ולעצבים שונים אחרים. הניתוח צריך להיעשות ע"י מומחים לסוג זה של ניתוחים.
כיום קיימת טכנולוגיה טובה מאד, לניטור מתמשך של עצב הפנים, תוך כדי ביצוע הניתוח. בטכנולוגיה זו משתמשים בגלאי עצב ממוחשב- המתריע על קרבה לעצב, ומסייע למנתח להמנע מפגיעה בעצב ובסעיפיו (תמונה של NIM).
